גמרא
פירוש
כְּגוֹן דְּאַתְפֵּיס אַחֲרִינָא בְּהָדֵין נִדְרָא אִי אָמְרַתְּ חָלִין הָוְיָא תְּפִיסוּתָא אִי אָמְרַתְּ לָא חָלִין לָא אִיכָּא מְשָׁשָׁא.
מַאי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
דאי אתפיס אחרינא בהדין נדרא – כגון שנדרה בנזיר ואמרה הריני נזירה ושמע איש אחר ואמר ואני כמו כך. ואי אמרת חיילי הוי תפיסותא – וחייל נמי אאידך דאתפיס נמי בהדי האי נדר. ואי אמרת לא חיילי – כמי שלא נדרה דמי ולא חייל נמי אאידך דאתפיס ביה. [ש״מ] – מדקאמר שלא באו לכלל איסור שמע מינה לא חיילי כלל. מי קתני שאין באין – דמשמע אפילו לכשהיא נודרת. שלא באו קתני – משמע דעדיין לא נדרה אבל לכשיבאו כשתדור אכתי תיבעי לך אי חיילי אי לא. שאין מפר נדרי עצמו משידור – שאין אדם מפר נדרים לעצמו אלא א״כ נשאל לחכם דכתיב לא יחל דברו (במדבר ל) הוא אינו מיחל וכו׳. מפר נדרי עצמו עד שלא ידור – כדתנן בפרק ארבעה נדרים (לעיל כג:) הרוצה שלא יתקיימו נדריו יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר וכו׳. הא כדאיתא והא כדאיתא – נדרי עצמו לא חיילי כלל כי מבטל להו מראש השנה אבל נדרי אשתו כשהוא מקדים ומפר אותן חיילי ובטלי לאלתר הואיל ועל דעת בעלה היא נודרת ובברייתא מפרש אמרו לו לר״א אם אמרו בנדרי עצמו לכך הן בטלין כשהן באין לאחר מכאן שכן בידו להקים תאמר בנדרי אשתו שאינו יכול לקיים עד שלא תדור וכו׳. ת״ש אמרו לו לר״א מקוה יוכיח ומה מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן – שהטובל בו עולה מטומאתו. אין מציל על הטהורים מליטמא – שאינו יכול לטבול בו על מנת שאם יגע בטומאה לאחר כך שתועיל לו האי טבילה שלא יטמא אף בעל נמי אע״פ שמעלה נדר אשתו שנדרה מאיסור להיתר אינו יכול להציל על הנדרים שעתידה לידור שיהא מקדים להן הפרה. מדקאמרו ליה הכי על הטהורים שלא יטמא שמע מינה דלא חיילי דהכי שמיע להו מיניה דר״א דלא חיילי משום הכי קאמרי ליה בהאי לישנא על הטהורים מליטמא. אדם שאין מעלה את הטמא מטומאתו אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא – הכי פירושו אדם שאין מעלה את הטמאים מטומאה שאם בלע טבעת טמאה והקיאה דרך בית הריעי לא אמר דתיהוי ככלי גללין ותעלה מטומאתה. אינו דין שלא יציל על הטהורים מליטמא – שאם בלע טבעת טהורה כדי להקיאה דרך בית הריעי שלא תקבל טומאה לאחר כן מפני שהיא כגללים שאין מיטמא וכשם שאין מציל על הטהורים מליטמא כל עיקר כך לא יהא מועיל לו לארוס כשמפר לנדרי אשתו שעתידה לידור. ע״א מ״ר: ומה אדם שאין מעלין את הטמאין מטומאתן – שאם בלע טבעת טמאה וטבל לאחד כן אינו מועיל לטבעת טבילתו דלטומאה בלועה לא מהני טבילה ואם הקיאה אחרי כן טמאה. מציל על הטהורים – שאם בלע טבעת טהורה ואח״כ נטמא מציל על הטבעת כיון דבלועה היא לא נטמאה. מקוה שמעלה את הטמאים מטומאתן – שאם טבלו בו טהורין אינו דין שיציל על הטהורין מליטמא דאפילו נגעו הטומאה לא יטמאו. ע״א: ומה מקוה שמעלה וכו׳ – הכי פירושו שעל שם ומה חכם שמעלה הקמה שקיים הבעל שמתיר לה אין מציל על אדם שאם ידור לא יהא נדר אדם שאינו מעלה הטמאין כו׳ כדפרישית בטבעת אף בעל נמי שאינו יכול להפר הקמתו אלא א״כ ישאל לחכם אינו דין שאינו מפר בנדרי אשתו קודם שנדרה שאינו מועיל כלום מה שהפר קודם שתידור שלא יהא נדרים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush